שאלה:
למרכז קהילתי שהוא מלכ"ר [להלן - "מלכ"ר"] - מקורות המימון לפעולותיו הם רשות מקומית ועריכת אירועים שונים במסגרת הקהילה.
המלכ"ר מבקש לקיים במבנה שלו חוג של שומרי משקל.
החברה המארגנת את החוג תשלם למלכ"ר סכום חודשי, קבוע מראש, בגין הפעילות הזו במבנה.
המלכ"ר ישתמש בכסף האמור - שיתקבל - למטרותיו במסגרת פעילותו למען הקהילה.
השאלות הן:
1. מה הן ההשלכות של האמור לעיל, מבחינת מס הכנסה, על המלכ"ר ?
2. האם התקבול, שיתקבל מפעילותו של החוג, יהיה חייב במס -
3. האם התקבול האמור עלול לפגוע במעמדו של המלכ"ר כ"מלכ"ר" ?
יניב גבריאל משיב :
ככלל - הפטור מתשלום מס הכנסה, הנתון ל"מוסד ציבורי" כמובא בסעיף 9(2) ל"פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"], חל על ארבעה סוגי נישומים: רשות מקומית, מפעל הפיס, קופת גמל ומוסד ציבורי - אשר הכנסתם אינה מעסק.
על פי סעיף 9(2) לפקודה - "מוסד ציבורי", הוא, בין השאר, כתיאור הזה:
"חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד...".
[ההדגשה שלי - י' ג']
כפועל יוצא מכך, וכהמשך ישיר של הנאמר עד כה - כדי להיכנס לגדרי הסעיף, יש צורך, בין השאר, בקיומם של כל הרכיבים, אשר לקמן, בהצבר:
? הכנסת "המוסד הציבורי" אינה מופקת מעסק שהוא עוסק בו.
? "המוסד הציבורי" פועל למען השגת המטרה הציבורית שלו.
? נכסיו והכנסותיו של "המוסד הציבורי" ישמשו להשגת המטרה הציבורית הזו בלבד.
לטעמי: כל עוד פעילות "המוסד הציבורי" בעניינו של "חוג שומרי המשקל" היא עקיפה ושולית ואינה עולה לכדי עסק(1); וכן, כל עוד נכסיו והכנסותיו של "המוסד הציבורי" משמשים באופן ממשי וישיר, ולא בהצהרת כוונות בעלמא, להשגת המטרה הציבורית(2) - אין לשלול, מן "המוסד הציבורי", את הפטור ממס שבסעיף 9(2) לפקודה.
קבלת התמורה בסכומים לשיעורין - יש בהן, כדי להשפיע על קביעת סכום ההכנסה; וזאת, משום שסעיף 8ב' לפקודה קובע, כי הכנסות מהשכרת נכסי דלא ניידי לפי סעיף 2(6) לפקודה, יחושב על בסיס מזומנים.
עם זאת: קבלת התמורה בסכומים לשיעורין - אין בה, כדי להשפיע על הזכאות לקבלת הפטור ממס שבסעיף 9(2) לפקודה, משום שמקור ההכנסה נותר בעינו(3).
הפניות :
(1) פסק הדין עמ"ה 22/78, "אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בע"מ" נגד פקיד שומה [פד"א י' 123]; פסק דין ע"א 335/79, פקיד שומה נגד "אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בע"מ" [פד"א י"א 44]; פסק דין עמ"ה 520/81, "בית הכנסת הגדול בתל-אביב" נגד פקיד שומה [פד"א י"ב 367]; פסק דין ע"א 576/66, פקיד שומה נגד "מכבי אבשלום בע"מ" [פ"ד כ' (4) 809].
(2) פסק דין בג"ץ 637/89, "חוקה למדינת ישראל" נגד שר האוצר [פד"א כ' 49].
(3) פסק דין ע"א 466/58, פקיד שומה נגד "בודנהיימר" [פ"ד י"ד 16]; פסק דין ע"א 322/69, "שטרן" נגד פקיד שומה [פד"א ג' 271].
למרכז קהילתי שהוא מלכ"ר [להלן - "מלכ"ר"] - מקורות המימון לפעולותיו הם רשות מקומית ועריכת אירועים שונים במסגרת הקהילה.
המלכ"ר מבקש לקיים במבנה שלו חוג של שומרי משקל.
החברה המארגנת את החוג תשלם למלכ"ר סכום חודשי, קבוע מראש, בגין הפעילות הזו במבנה.
המלכ"ר ישתמש בכסף האמור - שיתקבל - למטרותיו במסגרת פעילותו למען הקהילה.
השאלות הן:
1. מה הן ההשלכות של האמור לעיל, מבחינת מס הכנסה, על המלכ"ר ?
2. האם התקבול, שיתקבל מפעילותו של החוג, יהיה חייב במס -
3. האם התקבול האמור עלול לפגוע במעמדו של המלכ"ר כ"מלכ"ר" ?
יניב גבריאל משיב :
ככלל - הפטור מתשלום מס הכנסה, הנתון ל"מוסד ציבורי" כמובא בסעיף 9(2) ל"פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"], חל על ארבעה סוגי נישומים: רשות מקומית, מפעל הפיס, קופת גמל ומוסד ציבורי - אשר הכנסתם אינה מעסק.
על פי סעיף 9(2) לפקודה - "מוסד ציבורי", הוא, בין השאר, כתיאור הזה:
"חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד...".
[ההדגשה שלי - י' ג']
כפועל יוצא מכך, וכהמשך ישיר של הנאמר עד כה - כדי להיכנס לגדרי הסעיף, יש צורך, בין השאר, בקיומם של כל הרכיבים, אשר לקמן, בהצבר:
? הכנסת "המוסד הציבורי" אינה מופקת מעסק שהוא עוסק בו.
? "המוסד הציבורי" פועל למען השגת המטרה הציבורית שלו.
? נכסיו והכנסותיו של "המוסד הציבורי" ישמשו להשגת המטרה הציבורית הזו בלבד.
לטעמי: כל עוד פעילות "המוסד הציבורי" בעניינו של "חוג שומרי המשקל" היא עקיפה ושולית ואינה עולה לכדי עסק(1); וכן, כל עוד נכסיו והכנסותיו של "המוסד הציבורי" משמשים באופן ממשי וישיר, ולא בהצהרת כוונות בעלמא, להשגת המטרה הציבורית(2) - אין לשלול, מן "המוסד הציבורי", את הפטור ממס שבסעיף 9(2) לפקודה.
קבלת התמורה בסכומים לשיעורין - יש בהן, כדי להשפיע על קביעת סכום ההכנסה; וזאת, משום שסעיף 8ב' לפקודה קובע, כי הכנסות מהשכרת נכסי דלא ניידי לפי סעיף 2(6) לפקודה, יחושב על בסיס מזומנים.
עם זאת: קבלת התמורה בסכומים לשיעורין - אין בה, כדי להשפיע על הזכאות לקבלת הפטור ממס שבסעיף 9(2) לפקודה, משום שמקור ההכנסה נותר בעינו(3).
הפניות :
(1) פסק הדין עמ"ה 22/78, "אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בע"מ" נגד פקיד שומה [פד"א י' 123]; פסק דין ע"א 335/79, פקיד שומה נגד "אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בע"מ" [פד"א י"א 44]; פסק דין עמ"ה 520/81, "בית הכנסת הגדול בתל-אביב" נגד פקיד שומה [פד"א י"ב 367]; פסק דין ע"א 576/66, פקיד שומה נגד "מכבי אבשלום בע"מ" [פ"ד כ' (4) 809].
(2) פסק דין בג"ץ 637/89, "חוקה למדינת ישראל" נגד שר האוצר [פד"א כ' 49].
(3) פסק דין ע"א 466/58, פקיד שומה נגד "בודנהיימר" [פ"ד י"ד 16]; פסק דין ע"א 322/69, "שטרן" נגד פקיד שומה [פד"א ג' 271].
יניב גבריאל, הוא מומחה מס אשר שימש בעבר כיועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושאי מיסים ושינויי חקיקה.
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il
יניב גבריאל,משמש כמנהל וכבעלים של המכללה למיסים ולחשבונאות.
פרטים נוספים בטלפון (רב קווי) 1-700-700-088 או בכתובת המכללה : http://www.taxcollege.co.il